היי,
נעים מאוד,
אני שניר וזה הסיפור שלי.
הייתי חיל קרבי. השתחררתי מהצבא, התאהבתי והתחתנתי.
נכנסתי לעולם האופניים והטריאתלון והתאהבתי שוב.
היה לי חבר טוב שהיווה כמנטור עבורי והוא דחף אותי פנימה.
ישר נרשמתי לישראמן הראשון שלי. מאז הספקתי לעשות את הישראמן שלוש פעמים.
והתחרתי גם באוסטריה. בלנזרוטי ובוישי שבצרפת.
הייתי עובד מדינה ומנהל בחברת כוח אדם. אבל כל בוקר קמתי לעבודה ותמיד היה שם משהו חסר.
משהו שישמח אותי. משהו שיתן לי פוש ורצון לקום.
ואז הגיע הרעיון, הרעיון לפתוח עסק עצמאי ולעסוק במשהו שעד אז היה בגדר תחביב.
אופניים.
מאותו יום כנראה שהכל התהפך. החלטתי לקחת את המקצוע הזה ולשים לעצמי את הכוונה להיות הכי טוב שאני יכול.
סיימתי בגרות בהצטיינות. צבא בהצטיינות. תואר במשפטים בהצטיינות אז זה גם את זה אני חייב לעשות.
בזכות חברים טובים ואישה תומכת שכל גבר היה חולם עליה פתחתי מקום ולאט לאט מילאתי את המדפים.
עוד חולצה ועוד פנימית … ופתאום יבואן אופניים… ופתאום יבואן של מוצרי קצה ועד מותג ועוד מותג ולהגיד את האמת.
אני חי את החלום.
לא. מאופניים לא מתעשרים אבל מאוד מאושרים.
עם הזמן התחברתי לקבוצה רצינית של רוכבים. עולם אחר מבחינתי כי אני מגיע מהטריאתלון אבל היי למה לא?
תמיד כיף ללמוד דברים חדשים…. עלק דברים חדש…
כל התנסות קטנה איתם אתה חוטף זבנג לפנים שמה שאתה עושה בחנות זה שטויות והאקדמיה האמיתית נמצאת כאן.
אז החלטתי לשלב. היו סקפטים שאמרו חבל זה יידפוק אותך. אבל הלכתי עם הלב (והרבה חברים שדוחפים אותי) ופיתחתי את שני התחומים.
אז..
אני שניר.
בעל גאה של עינב.
בעלים גאה של חנות בייק מי. מכונאי אופניים שיכול להיות שתצטרכו לקבוע איתו תור…
אני ספורטאי פעיל בתחרויות סיבולת. אני יודע להתאים ולהכווין את הלקוח לציוד שאותו הוא צריך… לא מה שנוח לי אלא מה שנוח לו. לכיס שלו ולשאיפות שלו. אני חי ונושם אופניים ורוב היום שלי סובב סביב אותם הדברים אלה.
מעת לעת אכתוב כאן קצת תוכן. בעיקר סביב עולם תחרויות אופני הכביש והסיבולת . תוכן של מידע ותוכן של למידה.
נשיקות.
